הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1934 במושבה קלרה שבארגנטינה, אחת מהמושבות היהודיות שהקים הברון הירש – שם נולד סבא מרקו. בילדותו עזר לאביו במשלוחי לחם על סוס ועגלה, וכך נחשף לעולם הסוסים.

בתקופתו למדו הילדים עד כיתה ו' ולאחר מכאן היו רוכשים מקצוע, הוריו דנו באשר לעתידו והוחלט לשלוח אותו לעבוד עם דודו שעסק בתחום הרצענות ומרקו היה לשוליה כמספר שנים עד לזמן גיוסו לצבא הארגנטינאי ושם שירת כלוחם בחיל הפרשים, ובזמן שירותו העמיק את הידע בתחום הסוסים והציוד.

לאחר שיחרורו עבד כרצען אצל משפחה ממוצא איטלקי שעסקה בבניית אוכפים, וכשצבר מספיק ידע וניסיון, פתח מרקו עסק עצמאי יחד עם אשתו בצפון ארגנטינה, שבו עסקו בייצור מוצרי עור: מעילים, ריפודי מכוניות, ציוד רכיבה ואוכפים. עם הזמן, צבר מוניטין והחל לעבוד עם הצבא והמשטרה הארגנטינאית, וייצר עבורם ציוד מקצועי לפרשים.

בשנות ה-60, מתוך ציונות ותחושת שייכות, החליטו מרקו ואשתו לעלות לישראל עם שלושת בניהם, הם הפליגו באוניית “תיאודור הרצל” בהפלגתה האחרונה לישראל והביאו עמם ציוד רצענות ושתי מכונות תפירה, שהופקדו בבטן האונייה. לאחר מסע של 21 ימים הגיעו לישראל והשתקעו בנצרת עילית, שם השתלב מרקו כרפד בתעשיית הרכב המקומית והתמחה בריפוד מושבים לכלי רכב.